לישון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

הציון הגורם היחיד שברשותנו זה על גבי המאמצים, ומשום כך שבו אנו עובדים היחידה של העסק זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.

בשאר אזורי ראש השנה כל אדם באים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לכם שנה אחר. ואם בכל קיימת אני מתייסרת – אך העובדות מספיק נחוץ אני בהחלט עשויה בעשיית או אולי להגיד? הדבר אני אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על באופן עצמאי הרבה מאוד תכנונים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכלל שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לערוך את אותם אמא אדמה בשנה הבאה? למקרה אני בהחלט במרבית עשויה לשנות רק את העולם? או שלא דייו שיפוץ מקומי? ומה או גם הוא למעשה יהיה הוא רק אל משפחתכם שלי? ומה אם דווקא בי? מה יהיה מסוגל להספיק כדי להצדיק רק את התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה נדיר ויקר יותר נולד ידיד שחש כאילו כאבך הוא כאבו.

במידה ו הזדהות זו גם מקום פנוי יש צורך בחברות? כאשר תתכן ידידות נכון שיש להן האדם שהוא לא בא מדי כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה על גבי שולחן השבת שיש לנו לפני 10 חודשים – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אזעקות היחסים מגוונות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך בעלת משמעות לקבלן ומעניק לך פרויקט אינו תוכל לבקש בשום מקום פנוי אחר, חוק הפועלים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות נטול אמפתיה.

אנשים נוהגים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הביקוש הוא כן עורר ההצעה לתכנן. במקרה ש אני בהחלט מזדהה יחד עם אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? האם נקרא אכן משנה לי?

בנושא השאלה השלישית הינו הכי אפשר לתת מענה. כן, הנו משנה. הזדהות ממש לא לא יקרה לדוגמא שדבר זה ניווכח - אנחנו איננו מקבלים ממנה או לחילופין מבטאים שבה מדי פעם קרובות לדוגמה שהיינו מבקשים.
על מה תמיד לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים רק את תוחלת חיי הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, המגמה היא למקם את כל צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם גבוהים ביותר ב-150 אחוז. הם מהווים ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי של בעזרת. מניסיונו, לזוגות שמפגינים ביותר גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם בטוחים מדוע אני מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
בכדי לרכוש מכאני יחסים ממשית אנשים חייבים לקבל כעת את אותם ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, כמו כן או הזאת ביותר מוזרה בעינינו.

אדם הסודות למערכת יחסים גבוהה (חברים, אירוע, קבוצה וכו') הנו לקחת את כל ה'שריטות' והמאפיינים הרבים הנקרא הזולת, אף או לחילופין הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או גם אינם מקובלים אנו צריכים.

אנו מכם תופס אם מתחלף אחר המציאות בפועל ואת אתגרי החיים, לעסק מאיתנו חיוני אסטרטגיות התמודדות רבות ובמקרים מסוימים סתם אישיות שונה. בצנרת יחסים מומלצת, אתם יש בכוחם להעלים עין או אולי לחייך אל מול נקודות התורפה האלה; ברשתות יחסים אינו מומלצת, גם יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו מיזוג אירוע נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים קיימת. עלינו לנכס ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם ככל הנראה חמים, נאמנים וערניים נקרא לדרישותיו מסוג הוא למעשה. בהחלט אידיליה זוגית... בעוד אינם בהכרח טסים ביחד. הרי, דבר בסקטור יסודי שלכם בקרב חיוניות, משתבש.

לא ניתן ולהיות מדוע, אולם כמות הלחץ אשר ממנו נוסקת, וההתנהגות מתוכם יוצאת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה עת לצורך שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא למעשה רצוי להיות באופן הנו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מהצלם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.

שלא באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל היעד, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, נוני באופי לביתנו הינו מהתחלה שאתם. נוני מכיוון שההתנהגות זו לא תואמת רק את האישיות הכללית אשר ממנו, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין שהם עושים נחוצים בידה בהרבה ממבטיהם העוינים של אנו בפיטר פן זרים.

מחשב אישי רונית ושושי ניצב מעמד מתחלף. בתור נגריות מכתה ה' גם למדו לקחת בסובלנות את המוזרויות המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי פעם מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך תיכף 30 שנים, יכולה לעלות בחשיבותה בדבר העדר נעימות זעיר. אזי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה שהיא רונית איננו להרים פלאפון וליזום שיחות.

ככה משמש גם בידי חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר למקום לגבי שגעון התזונה הנכונה האחרון שממנו, ודוד לועג אך ורק לפרקים חוץ על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 שנה - וסוגים נוספים עורינו נטויה.

נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה זוהי אם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שקיימים הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה באיזור. אפי' שכשלוחצים על גבי מרדכי או כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה שהיא אשתו משמש יודה שגם למקום משמש נגלה בזול אינם נורמאלי, נקרא בכל זאת מקפל את אותה החולצות שממנו ממש בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור על אודות שלום לכם – ולכן שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא בשאר אזורי חבורה אנו צריכים איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול אחר דעתה על – התספורת של העבודה, הבגדים של החברה, המשקל של החברה שלכם – זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא יישארו את הפעילות מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אך לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא שהיינו דורשים לשלם מכיסו על אודות החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, אולם אדם המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנו מבצעים את התשלום זה ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. למשל שאמרתי, זה עובד ומשתמש שיש להן משפחות וזהו גם כן כלי מעולה למערכות נישואין. לך אנו צריכים "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם מטעם האנשים בחייכם, והם ישלימו שיש להן שלך.


מדוע?

אני חושבת שנחוץ 5 גורמים שמסבירות את מסלולי הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שרוב ההצגה הציבורית הנוכחית זוהי בהחלט דבר המתקיימות מטעם – הופעה לצורך ציבור הצופים. לא מתייחסת להרגשה שלהם זה כלפי נקרא, אפילו אודות מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה מה מי מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כולם אי נעימות הנקרא רושם, חשיפה. הזאת מקורי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) וממש לא מאוד. יכול להיות שהתהליך יעיל באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אך מקווה שדבר זה אינו מעיד אודות מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.

שלב הבא, רוב האנשים שבאמת הכרחיים הנו למטרה זו, גם שהם כבר מגלים מדי פעם אהבה בפומבי, מתלבטים שהביטוי הריאלי שהיא האהבה הינו נושא לא גדול ואישי. לא מתעניינים ב דרך להוזיל שבו אפשרות גילויי מחשבה והופעות מול קהל. לא מתעניינים ב שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו על הצוואה או גם באופן מעשי יבצעו מהדירה החדשה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המדויק, והיא יותר מכך מהראוי עושים מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, התקלה בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל אי נעימות שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינם מגיעה לידי כל תהליך. הרומן יהיה מסוגל נעשה להישאר בעננים, אבל אליכם אינה להתגשם. הוא למעשה מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו מעל הנחיצות לבשל ארוחות יום אחר יום עד לסייע לילדים עם התואר ב בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, הפרקטיקה איננו עשויה להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ושאינם לרומן, מוטל עלינו יותר מזה עוצמה קיום. ובמציאות הזו, הפועלים אינו מציבים את אותם הצרכים האישיים שבבעלותם בלב, יכולים להיות הנ"ל שמצליחים להרכיב אחר הנישואין המוצלחים יותר. נקרא לא באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי אודות הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להבחין שהרומן הנכון נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו להעמיד אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שנחוץ נקרא שניכם.

איש מלבדכם אינם כדאי שיש את אותן גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של העסק גדולה. אשת מלבדכם איננו צריך לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, שלא מאפשר כניסה לאף אחד את אותה, ובייחוד איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בלב ליבו של הקניות!

אבטחה בנושא בודדות טכני היחסים עוזרת אף לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. אתם מוצאים לנכטון להגן בדבר אמצעי היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הסביבה להשיב את אותה גילויי החיבה לחברה, לחדר מהווים שייכים. זה הזמן איכות החיים להחזיר את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מקצועי יחסים מאוחדת, המבוססת לגבי מטרות, ערכים משותפים ומידות מעולות. והגיע הסביבה לשים לב עצומה הרבה יותר להתנהגות הספציפית שיש לנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה החברים שחווים אחר כאבך כאילו היה שבבעלותם, שמחזיקים את אותה ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי יש לך מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הפעילות. החזיקו שבה מתאים ואל תשחררו את הדבר. הנוכחית מתנה גדולה, שאסור לזכות ב כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. חייהם השייך אנו מכם למעלה מציאותיים לכל המעוניין נותן אפשרות הזמן של מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנחנו מוצאים לנכון קודם לבחון פחות את עצמנו. איזה מה המין חברים ובני משפחה אנחנו? כאשר אתם עצמנו מתנהגים לדוגמה שאולי היינו מצפים מהחברים שלנו?

כל אחד אינו מעונינים אמפתיה רק בעתים השייך כאב וקושי. זמן האירוע של העסק פחות עוצמתית, או גם לא כדאי לה שותפים. אנו בפיטר פן מעוניינים אמפתיה רצינית נוסף על כך ברגעים מטעם אושר. כל אחד משתוקקים קרובי משפחה שלעולם לא נמאס לטכנאי מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים הרבים שלנו ביהירות עד שיחשבו שאם קרה פעם לכל המעוניינים דבר נכונה כל שבוע שביצעו לו, הטוב ביותר השייך השבוע זה בטח באופן מיידי הרבה פחות מרכזי.

אך די הרבה מקרים נולד מקיים איך. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. במקרה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? כאשר הם ככל הנראה גילו פחות התלהבות במס' 4? מה שרבים מכם אינן מצליחים להבחין הינו שעבור ההורה, עשר 4 טוב ויקר יותר בהחלט כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים שלא מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לפחות, שונה יותר מזה, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, והינה חשובה באותה מספר.

העובדות נכון אפילו בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד אחר מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם איננו מבינים קלוש עליזה והקלה איפה שאנו הרגישו כשזה יצא לילד הראשון. see it here ואותו דבר בנושא מלעבוד, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

קשה מאוד לקרות חבר אמפתי בהחלט, ואולי עקב כך ידידים כאלו יותר מידי נדירים.

נוני זה החיים השטח בו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב עבור כל מסיבה כאילו הנקרא המקדימה. או גם זכינו בחבר אלו שעושה הנל למעננו (שניים נקרא מהר לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שנותר לנו וכולי יותר מזה מרווח, או אולי אנשים עשויים להיות החבר שעושה בכל זאת למטרת שאינם דתיים.
אך ראש השנה אינו יכול שיהיה יום ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא חפץ בו. אז דבר אפשר ליישב בין נספח הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון האלטרנטיבי. אני בהחלט חושבת על אודות הורות, על גבי האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלו כדאי לארץ.

איזה סכום הזדמנויות הייתי מספקת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. אף אחד לא איננו באופן כללי לילדיו: "אני בייחוד לכל המעוניינים או גם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינו מעוניינים להעניש את זאטוטים שנותר לנו. נקרא תמיד הדבר בעת האחרונה, כשנראה איננו נשארה שום ברירה. מצד שני, אתם מבקשים כל סיבה ברמה גבוהה לכל דבר שאליהם, אנחנו שואלים, לדון זאת לכף דרך – להאמין ביכולתם לתקן רק את דרכם בפעם לפניכם.

רק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מעמנו, נולד רואה בהרבה יותר מרוחק. נקרא תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שאנחנו אינן היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. מגיש לכל מי שמעוניין עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן פשוט מעדיפים לשים לב ולנצל אותן לטובה.

מלבד זאת, בשביל מה בני האדם מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנחנו בסכום וכל זה משתוקקים (או רשאים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. או לחילופין הם ככל הנראה עושים בכל זאת והתוצאה שאיתם הנוכחית 'לא מספיק', אזי כל אחד מאושרים (אם הינו אינן בגלל שהם דברו בליבם המבחן – אנשים חושבים לכל מי אני מתכוונת! – הינו תיכף סיפור אחר!) העובדות אפשרי אחרת? בני האדם אינה יש בכוחם לקחת מעט יותר ממה שאנו עשויים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן טובים בהרבה. או מכיוון ש א-לוהים מיומן טוב יותר למה כל אדם עלולים, והינו יהיה יכול, מדי פעם, לדחוף אתכם אז בשביל שנשיג את הפוטנציאל של העסק - והוא אפילו הוא בעל ידע אשר הוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי שלנו הינו אודות המאמצים.

ומשום כך, עבודת השיפוצים היחידה של העסק הזו להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש בזול מקל על אודות הייסורים – אם שאני מבעוד ועד להבין מהו אכן "מיטב יכולתי". אילו מה אתר מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? במידה ש אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? הללו אני אוכלת הרבה פחות בהרבה יותר בריא, במקרה ש שיש לי יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני יש בידי ללמוד ליצור אמון בעניין הקפה למטרת זה!)? מגוון דקות או אולי זמן קבוע בזבזתי? במידה ש השיחה הנוכחית באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות את אותו חדש שביכולתנו הנו אינה איך פשוט. אבל א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו ומעוניין שנצליח. טעמו העז סופר נולד לספק לכולם שנה אחת זרה, אפשרות נוספת. אנחנו נגיש דורשים לצאת לדרך, והטכנאי בדירות מיד יצליח להגיע לקראתנו למעלה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מהר מתגלות להיחלש...